ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

  עדיאל שרמר | מעשה רב: שיקול הדעת ההלכתי ועיצוב הזהות היהודית בר־אילן; רמת גן תשע"ט   הספר שלפנינו אינו חדש, אך למרות טענתו הקיצונית טרם זכה לתגובה ראויה. כמה דיונים מזדמנים גרמו לי לעיין בספר, וראיתי בכך הזדמנות לדון בעניינו. תחילה אסכם את עיקרי דבריו, ולאחר מכן אציע מבט שונה. לפי ההשקפה הרווחת, פסיקת ההלכה היא תוצר של לימוד ועיון במקורותיה הסמכותיים; הפוסק אינו חופשי ביצירתו, אלא ההלכה כפויה עליו. ביטוי כמו "ההלכה מחייבת" משקף את העמדה הזאת היטב. לטענתו של שרמר, ההלכה איננה אך ורק מערכת של כללי התנהגות, שהפוסק מבקש להחילם בחיי הציבור, אלא שדה מערכה שבו מתקיימים מאבקים על עיצוב החיים היהודיים. במערכה זו מפעיל הפוסק שיקולי דעת רחבים ומגוונים, החורגים הרבה מעבר לדרישות העולות מן הספרות ההלכתית המחייבת וקשורים גם לעמדות דתיות או חברתיות של הפוסק. עמדה זו זרה מאוד לאורתודוקסיה, הרואה בהלכה דבר ה' הכפוי מלמעלה, אבל גם לחוקרים ולהיסטוריונים. יעקב כ"ץ למשל ביקר היסטוריונים דוגמת גרץ שחיפש תמיד את המניעים הפוליטיים של בעלי ההלכה ולא היה "מוכן להתחשב בנימוקי ההלכה...

  יוסף מנדלביץ' | אסיר ציון בציון: בחיפוש אחר האמונה ידיעות ספרים; 2026   כשיוסף מנדלביץ' שהה בכלא הסובייטי הוא היה בתהליכי התחזקות רוחנית, ואחת המשימות הקשות שעמדו בפניו הייתה השגת סידור וחומש. יום אחד הודיעו לו בחשאי שאחד החברים קיבל סידור מהוריו, ואף הצליחו כבר להגניב אותו לצריף, מתחת למזרן שלו. אלא שהאסירים הפוליטיים, ובמיוחד היהודים, חיו תחת העין הפקוחה של אסירים מלשינים ומשתפי פעולה עם הקג"ב. חל איסור מוחלט להשתמש בספר שאינו סובייטי, וגם עטיפה של ספר סובייטי לא הייתה עוזרת לספר מיניאטורי שלא נדפסו דוגמתו ברוסיה. לשם כך התנדב מנדלביץ' לעבוד במשמרת לילה, ובמשך היום העתיק את הסידור למחברת בית הספר, שהייתה מן המצרכים שמכרו בקנטינה של המחנה ללא הגבלה. הוא ישב במשך שעות כשבעין אחת הוא מעיין בטקסט כדי להעתיקו ובעין השנייה מציץ אל דלת הכניסה, לוודא שלא נכנסים סוהרים. לדבריו, ההנאה שבעבודת ההעתקה הייתה עצומה. לראשונה עיין כהלכה בסידור, שקע בעולם התפילה והמילים שהעתיק נכנסו עמוק לליבו. "כאשר אני נזכר באפשרות הזאת שהתממשה לי", מסכם מנדלביץ', "קשה לי להגיד...

  דוד שטרן | כחומר ביד הסופר: גלגולי ספר התנ"ך ממגילה ועד מסך | מאנגלית: יניב פרקש מוסד ביאליק, ירושלים תשפ"ב   לאחרונה העלה הקומיקאי יואב רבינוביץ' תהייה מעניינת (הסכת 'הקרנף', פרק 409 , מיום 1 ביולי 2026). הוא סיפר כי הוא מחזיק בבית את ספר התנ"ך שקיבל עם סיום הטירונות, אך לאחרונה נודע לו שכיום מקובל לחלק ספרי תנ"ך גם לבוגרי כיתה י"ב. יתרה מזאת, שר החינוך יואב קיש התגאה בכך שהוא מסייר בבתי ספר ומחלק ספרי תנ"ך לתלמידי כיתות ב'. "כמה ספרי תנ"ך אני צריך?" תהה רבינוביץ', "שחס וחלילה לא יהיה חלון של חודשיים שאני עלול להיתקע חס וחלילה בלי ספר תנ"ך? אתם יודעים שהכל נמצא באינטרנט, כן?... למה לא מחלקים להם ספר תנ"ך גם כשהם מסיימים כיתה ט'? וח'? מה עם ספר התנ"ך שצריך לתת להם בכיתה י' וקבלת התעודות בכיתה ג'? למה שלא נפתח כל בוקר עם ספר תנ"ך חדש? למה אנחנו צריכים לבנות קירות מלבנים כשאפשר פשוט למרוח מלט בין ספרי תנ"ך? כמה ספרי תנ"ך צריך כדי להיות יהודי? אני מבין שאנחנו עם הספר, אבל ...

  מרדכי זלקין | האלמנה – דבורה רוֹם: סיפורה של סוכנת תרבות  כרמל; ירושלים תשפ"ו (בצירוף מחווה לכבוד הופעת הספר: סקירת פרשייה היסטורית של הדפסת הגהותיו של הרב ד"ר יוסף צבי דינר לתלמוד הירושלמי בדפוס ראָם)   אין לומד גמרא שלא מכיר את המשפט "ווילנא, בדפוס והוצאות האלמנה והאחים ראָם". מאחורי הטקסט הקסום הזה, שמופיע בדפי השער של גמרות רבות עד ימינו, מסתתר סיפור היסטורי ארוך. ספרו החדש של פרופ' מרדכי זלקין מזמין אותנו למסע מרתק באחד מבתי הדפוס המשפיעים ביותר על ארון הספרים היהודי מאז המאה ה־19 ועד ימינו אנו. בצעירותי ראיתי בעיני רוחי את האלמנה רום בדמות יהודייה כפופה המטופלת ביתומים צעירים שמשוטטים סביבה בבית הדפוס ומנסים לסייע. אבל הספר מעמיד בפנינו את דיוקנה של דבורה רום כאישה עוצמתית וחזקה שמעמידה בצל את האחים רום – גיסיה, לא ילדיה! – ועומדת בראש בית הדפוס הגדול מסוגו בעולם היהודי. הייתה זו אימפריה שהעסיקה מאות עובדים בכמה בניינים גדולים, ששלחה זרועות ארוכות אל רחבי העולם היהודי, שניהלה מחזור כספים בלתי נתפס, והכל תחת ניהול קפדני ושיטות הדפסה, פרסום ושיווק חדשניות ...

  הדר פלדמן סמט | שירת ה'מאמינים' השבתאים: פולחן, קהילה ומגעים בין־תרבותיים באימפריה העות'מאנית המאוחרת מאגנס; ירושלים תשפ"ה   "בתשעה באב נולד הגואל / לבש עטרה עם אכתריאל // נשא קינה עם אדרירון / שבתי צבי אור של ישראל // מטט-ר-ו-ן הוציא אסירים / ועם סנדלפון הסיר חוקים // נעשה טהור עבור העבדים / שבתי צבי אור של ישראל". בתשעה באב שנת ה'שפ"ו, בדיוק לפני ארבע מאות שנה, נולד שבתי צבי. בעוד עליו עצמו דובר כבר רבות, גורל מאמיניו לאורך מאות שנים נותר אפוף בחשאיות. אלו כונו בשלל שמות וידועים במיוחד בשם הגנאי הטורקי "דונמה" ( Dönme ), כלומר 'מהופכים', הרומז להמרה לא כנה וכן לפרקטיקות מיניות חריגות, כפי שמציינת הדר פלדמן סמט. ההמרה לאסלאם שחררה אותם ממחויבות לקהילה היהודית, ואפשרה להם פיתוח של דרך עצמאית המבוססת על אמונה במשיחם ועל מסורות תרבותיות וארגון קהילתי מובדל. היווסדה של קהילה שבתאית מובחנת של אלו שהמירו דתם לאסלאם התגבשה כמה שנים לאחר מותו של שבתי צבי, תחילה בסלוניקי, ובמאה העשרים, לאחר שני גלי הגירה מרכזיים, בשטחי טורקיה, בעי...

  מדרש עשרה הרוגי מלכות | מבוא, חילופי נוסח הערות ומקבילות מאת הרב שלמה אצרף מוסד הרב קוק; ירושלים תשפ"ו   בין רגעי השיא של יום כיפור ותשעה באב ניתן למנות את הפיוטים העוסקים בעשרת הרוגי המלכות – "אלה אזכרה" או "ארזי הלבנון". "אלה אזכרה" הוא עיבוד פיוטי של "מדרש אלה אזכרה", אשר מספר על הוצאתם להורג באכזריות של עשרה מגדולי התנאים בידי השלטון הרומאי בארץ ישראל. התיאורים מזעזעים כל לב והמשמעות התאולוגית שניתנת למותם של הצדיקים נוקבת וקשה מנשוא – לפי המסורת, היוצרת את הרושם שמדובר ברצף אירועים קרוב, ההרג המזעזע הזה הושת על עשרת התנאים כעונש או ככפרה על חטא מכירת יוסף בידי עשרת השבטים. הקיסר קרא בתורה כי הגונב איש ומכרו – מות יומת, ובהתאם לכך דן את דינם של התנאים. כמה מן המאורעות המתוארים במדרש מהדהדים גם בתלמוד ובמקורות חז"ל נוספים, אך מקורו של מניין העשרה הוא בספרות הסוד, כמו פרקי היכלות רבתי וספר הזוהר, ובאופנים שונים גם בכמה מדרשי רבה. הספר שלפנינו מציג מהדורה מפוארת ומדויקת למדרש עשרה הרוגי מלכות, בצירוף מבוא מקיף ומרשים. אחת השא...

  יוסף דן | תולדות תורת הסוד העברית: ימי הביניים | כרך יד שזר; ירושלים תשפ"ו   פרופסור יוסף דן, שהיום (כ"ה בתמוז) מציינים ארבע שנים לפטירתו, היה מחוקרי הקבלה החשובים בדור האחרון ואחד החוקרים הפוריים ביותר במדעי היהדות בכלל. בעשורים האחרונים הקדיש דן את זמנו ומשאביו לכתיבת סדרה מקיפה על "תולדות תורת הסוד העברית". עלה בידו להשלים שלושה־עשר כרכים, הסוקרים את הקבלה העברית מראשיתה ועד תקופת היצירה הקבלית שבעקבות הזוהר, במאה ה־15. הוא המשיך במלוא המרץ לכרך הארבעה־עשר, שאותו ביקש להקדיש לתקופת גירוש ספרד המשקפת את התפתחות המשיחיות, לביטויים שונים של המשיחיות בדורות הבאים, ולמרכזי הקבלה החדשים שקמו באיטליה, בטורקיה ובצפת. למרבה הצער הוא הלך לעולמו בעיצומה של הכתיבה, בגיל 87. עוזרת המחקר שלו, ד"ר נעמה בן־שחר, התקינה לדפוס חמישה מפרקי הכרך שכבר היו מוכנים, והשלימה את הפרק השישי שנכתב רק בחלקו. בהקדמה שכתב דן לכרך הראשון הוא פרס את תוכניתו, וממנה עולה כי הסדרה נועדה להכיל לפחות חמישה כרכים נוספים, שהיו אמורים לעסוק במרכז הקבלי בצפת, בשבתאות, בחסידות ועוד. לא זכינו...

  משה הלל | ספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל: תיאור כתב־יד המחבר קהילות ישראל; ירושלים תשפ"ו   אחד החיבורים המשפיעים ביותר במיסטיקה היהודית, ואולי בארון הספרים היהודי בכלל, הוא ספר "עץ חיים" של רבי חיים ויטאל, תלמידו הידוע של האר"י. תילי תילים של ספרים ומאמרים נכתבו על ספר זה, אבל אלו עסקו בטקסט, כלומר בתוכן הספר. באופן כמעט חסר אח ורע השתמר כתב־יד המחבר עד ימינו, ועד כה לא נגלה לעין החוקרים. משה הלל, חוקר מבריק שמתמחה הן בקבלה הן בפלאוגרפיה, קיבל הזדמנות לעיין באוטוגרף השמור בידיים פרטיות, ובתוך כך העלה ממצא רב משמעות. עד כה סברו מלומדים וחוקרים כי כתב־יד זה משקף נוסח קדום של החיבור, שנכתב סמוך לפטירת האר"י, ואחריו נערכו עוד מהדורות ביניים, שרק לאחריהן נוצרה המהדורה המתוקנת שהתגלגלה לדורות. להנחה זו הייתה השפעה ניכרת על אופן הלימוד והמסירה של קבלת האר"י לאורך הדורות. אלא שבדיקה פילולוגית מעמיקה העלתה כי עיקרו של החיבור נכתב בתקופת ישיבתו של ר' חיים ויטאל בדמשק, לאחר עזיבתו את צפת בשנת שנ"ח (1598), ולאורך שני העשורים האחרונים לחייו (שנ"ח...