על ארבעה ספרים מסדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי": הרמב"ן, רבי שלום שבזי, רבי יהודה החסיד והרב קוק

 

על ארבעה ספרים מסדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי": הרמב"ן, רבי שלום שבזי, רבי יהודה החסיד והרב קוק

שזר; ירושלים תשפ"ו

 

סדרת גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי נולדה לפני יותר מעשרים שנה. בשנים הללו הופיעו לא פחות מ־18 מונוגרפיות על דמויות בולטות בהיסטוריה היהודית, החל בדמויות רבניות וכלה במנהיגים ציונים, משוררים וסופרים. הספרים נכתבו בידי חוקרים מן השורה הראשונה, אשר לרובם המכריע הייתה היכרות מוקדמת עם הדמות. בד בבד עם הוצאתם של ספרים חדשים בסדרה, הולכים הספרים הישנים בסדרה ורואים אור במהדורות מחודשות ובעיצוב חדשני (שכנראה אהוד על צעירים). בשורות הבאות אעסוק בארבעה ספרים מן הסדרה שראו אור לאחרונה, שניים מהם חדשים לגמרי ושניים מהם במהדורות חדשות.

 

עודד ישראלי | הרמב"ן

לפני כשש שנים יצא ספרו של עודד ישראלי - "ר' משה בן נחמן: ביוגרפיה אינטלקטואלית" (מאגנס; תשפ"א). עתה רואה אור ביוגרפיה של ישראלי על הרמב"ן כחלק מהסדרה הנוכחית. עיון מקביל בשני הספרים מגלה כי המבנה והתוכן של שניהם דומים להפליא. בספר החדש, מלבד שינוי והאחדה של שני פרקים, נעשו בעיקר שינויים לשוניים רבים, הוסרו הערות השוליים המרחיבות, ורק ההפניות ההכרחיות מופיעות בסוף הספר. הספר החדש מומלץ לקוראים רגילים שרוצים ספר קצר ושוטף (203 עמ'), ואילו קוראים מלומדים עשויים להעדיף את הספר הקודם המכיל יותר מפי שניים, והערות השוליים תורמות לו רבות. המלצתי בחום על הספר הקודם, ולאור הדמיון בין הספרים, לא נותר לי אלא להחיל את המלצתי גם על הספר הנוכחי. אף הוא מעשיר, מרתק ונעים לקריאה.

כפי שהערתי אז, כמי שבא מרקע תלמודי בלטה בעיניי העובדה שבחיבור על הרמב"ן מוקדש פרק קצר יחסית לפרשנותו של הרמב"ן לתלמוד (פחות מ־30 עמודים בספר הראשון ופחות מ־20 בשני), בשיעור דומה למדי לזה שהקדיש פרופ' י"מ תא־שמע לרמב"ן בספרו "הספרות הפרשנית לתלמוד", אשר מקיף עוד עשרות פרשנים מלבד הרמב"ן. היחס הכמותי בין פרקי הביוגרפיה אף הוא חלק מהביוגרפיה, וייתכן שלחלק מן הקוראים הוא מעמיד דמות שונה מזו שהכירו בבית המדרש.

 

יוסף יובל טובי | רבי שלום שבזי (בשיתוף "תימא")

רבי שלום שבזי הוא הדמות הידועה ביותר בקרב יהדות תימן, ובעשרות השנים האחרונות שמו חצה את גבולות העדה ושירתו נפוצה בקהילות נוספות, אלא שמעט מאוד ידוע על הביוגרפיה שלו. לבד מאיגרת אחת שנשלחה אליו מבית הדין בצנעא ופריטים בודדים נוספים, כמעט לא נשתמר מידע נוסף מזמן חייו במאות ה־17 וראשית המאה ה־18, זאת בניגוד בולט לכ־850 שירים מפרי עטו. במשך למעלה מיובל שנים פרסם פרופ' יוסף יובל טובי מאות ספרים ומאמרים העוסקים ביהדות תימן, בין השאר גם בדמותו ובשיריו של רבי שלום שבזי. הביוגרפיה הנוכחית היא ניסיון לסכם את כל הידוע על דמותו מרובת הגוונים של שבזי, על השפעתו המרובה על יהדות תימן לדורותיה, על מקומו בזמר העברי בישראל, תוך עיון מעמיק בשירתו וביצירתו התורנית והספרותית. ביוגרפיה מרתקת וחשובה.

 

*

 

שתי הביוגרפיות הבאות הופיעו כבר לפני כעשרים שנה, וכעת הן מופיעות במהדורות חדשות. לגילוי נאות, אציין כי זכיתי להגיה את שתיהן לקראת ההוצאה המחודשת. אומנם "הקורא להגיה לא יצא", כפי שאמרו חז"ל, ומגיהים בוודאי יודעים כי במידה מסוימת קריאה לשם הגהה אינה שווה לקריאה רגילה, אך די בקריאה זו כדי לסקור בתמציתיות את הספרים.

 

יוסף דן | ר' יהודה החסיד

ר' יהודה החסיד (להלן: ריה"ח) נתפס בעיני רבים כאחד מהמשפיעים המרכזיים על תורת המוסר, המיסטיקה והחסידות של יהדות אשכנז והיהדות בכלל. לרוב הוא מזוהה עם "ספר חסידים", שככל הנראה ממנו נגזר כינויו "החסיד", אלא שהפרטים על חייו שנשתמרו במסורת מעטים עד מאוד. יוסף דן, מגדולי החוקרים של תורת המוסר של חסידות אשכנז (בה עסקה עבודת הדוקטור שלו), ביקש להשלים את החסר הזה, ולהעמיד עבורנו דיוקן מלא ככל האפשר של דמותו של ריה"ח.

אחד החידושים הגדולים של יוסף דן נעוץ בהבנת מקומו החברתי של ריה"ח. עד לא מזמן רווחה ההנחה, כפי שהציג למשל ההיסטוריון יצחק בער, כי סביב ריה"ח התקבצו חברים ותלמידים שקיבלו מפיו תורה והמשיכו את דרכו. מכאן גם הביטוי "חסידות אשכנז" המתייחס לריה"ח כדמות מרכזית בקבוצה חסידית. אבל דן מראה כי בפועל אף לא אחד מבין הסובבים את ריה"ח תמך בדרכו ובעמדותיו או השתתף בעיצובה של התפישה החברתית־דתית המצויה במרכזו של ספר חסידים. כך למשל, אפילו שמץ מרעיונותיו בתחום החברתי לא נכלל בספריו של תלמידו המובהק ביותר, ר' אלעזר מוורמס בעל ה"רוקח", לא כל שכן בכתבי תלמידים רחוקים יותר. רק בתקופות מאוחרות יותר, השפיע ספרו באופנים שונים, ותרם לעיצוב ספרות המוסר לדורותיה.

על דמותו של יוסף דן כחוקר וכאדם, כתבתי לא מזמן בהקשר לסדרה שלו "תולדות תורת הסוד העברית", המכילה ארבעה עשר כרכים. הכרך החמישי בסדרה עסק בבעלי הסוד באשכנז, ודמותו של ריה"ח נוכחת בו היטב. הביוגרפיה שלפנינו ראתה אור כמה שנים לפני הכרך בסדרה על תורת הסוד, אך העיסוק בריה"ח באותה סדרה נעשה בהקשר רחב יותר, ואילו הביוגרפיה שלפנינו מסדרת ומסכמת היטב את מכלול קומתו של ריה"ח, בצורה קלה יותר ושווה לכל נפש.

 

אבינועם רוזנק | הרב קוק

ביוגרפיה יפה על הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בראש הספר מסביר המחבר כי העיסוק המקובל בדמותו של הרב קוק לוקה בחסר. מן הצד האחד, המחקר האקדמי מרוכז רובו במשנתו ובניתוח טיעוניו. מן הצד השני, קיימת ספרות ביוגרפית על הרב קוק שנוצרה ברובה במעגלי בית המדרש של חסידיו ותלמידיו, וגדושה בסיפורים ובאירועים שמהם התרחק המחקר האקדמי. ביוגרפיה זו נועדה לשלב באופן הרמוני את סיפור חייו ומשנתו. המחבר מספר כי אחד הצירים המרכזיים שליווה את מחקריו על הרב קוק, הוא תורת 'אחדות ההפכים': "אין זו תורה המבקשת לבטל את הניגוד ואף לא לרכך אותו בשם פשרה קלה או הרמוניה מדומה. אדרבה, עולמו של הרב קוק מכיר בממשותם של מתחים, של ניגודים ושל כוחות סותרים הפועלים בחיי היחיד, בחיי הציבור ובהיסטוריה. ייחודה של תודעת אחדות ההפכים הוא בכך שהיא מסרבת לראות באחד הצדדים את חזות הכול, ומבקשת להבין את ערכו של כל כוח בתוך מכלול רחב ממנו".

עוד כותב המחבר, כי לדמותו של הרב קוק נקשרו כמה כתרים – מקובל, איש חזון, פוסק, דמות משיחית ומנהיג ציבור – אך תיאורים אלו אינם ממצים את עולמו ואישיותו. ספר זה מבקש לתאר כמה מפניו של הרב קוק שהיה דמות שנויה במחלוקת בחייו ובמותו: גיבור תרבות של הציונות הדתית; הכוח המניע מאחורי תנועות פוליטיות ששינו את פניה של מדינת ישראל והשפעתן ניכרת עד היום; קדוש בעיני רבים בעולם הדתי, בזוי בעיני רבים בעולם החרדי; מקור משיכה לרבים מאנשי ההתיישבות מראשית המאה ה־20 ועד ימינו.

מילה אישית על המחבר. זכיתי ללמוד אצלו במסגרת קורס שעסק באחד הנושאים החשובים במחשבת ישראל. מהרגע הראשון בלטה בעיניי דמותו הייחודית באקלים האקדמי. מחד חוקר מבריק וחד מחשבה שקשה להדביק את קצב חשיבתו והרצאתו, ומאידך מרצה בחסד אשר מחובר בעומק נשמתו לכל מילה ומדביק בלהט שלו את כל השומעים. כשקראתי את הספר מצאתי בו את אותו שילוב – דיוק אקדמי ותשומת לב לכל פרט יחד עם רגש עמוק וסוחף.