"לקוטי יוסף שארית ישראל": לוח קיר שהפך לקונטרס
"לקוטי יוסף שארית ישראל": לוח קיר
שהפך לקונטרס
במהלך קליטת
"אוסף פרינץ" בספרייה הלאומית פגשתי חיבור נדיר ולא שגרתי: ספרון מוארך
שגובהו פי שניים מרוחבו, המכיל דפים חתוכים שהודבקו עמוד אחר עמוד – בסך הכול
חמישה עשר עמודים. החיבור חסר דף שער, ובכותרת העמוד הראשון נכתב: "לקוטי
יוסף שארית ישראל" – ליקוט של דיני ומנהגי בית הכנסת. וכאן מובאת פסקה המתארת
את מלאכת המלקט: "אורות ללקט יצא האחד וילקט פנינים ודינים... חברם יוסף...
וראיתי כי כולם נחוצים וברורים להלכה למעשה. הק' אליהו פוסק האבד"ק
אלאפאליא...". מצורתו של החיבור נראה כי במקורו הוא נדפס על גיליון אחד גדול
ונועד לשמש כלוח לקיר בית הכנסת. ככל הנראה, המחבר, או אדם מאוחר לו, אולי אפילו
פרינץ עצמו, ביקש ליצור לעצמו ספר מהלוח הזה, ולכן חתך כל עמודה מהלוח והדביק על
דף עד שנוצר לו קונטרס נאה אותו הוא כרך בכריכה קשיחה.
כמה מראשי התיבות
של הפסקה הפותחת מוגדלים ויוצרים את הכיתוב: "אליהו פוסק. י(וסף)וסף י(שראל)שראל
פוקס". בקריאה פשוטה נראה כי המחבר הוא ר' אליהו פוסק, ואולי 'פוקס' הוא 'פוסק'
בשיכול אותיות. את הייחוס לפוסק רשמו כמה ביבליוגרפים וחוקרים (למשל: ח"ד
פרידברג, בית עקד ספרים, ל, מס' 598; פ"י הכהן, אוצר הבאורים והפירושים, עמ'
470 מס' 44; ד' שפרבר, מנהגי ישראל, ה, עמ' רע מס' 608 – ייתכן ששני האחרונים
העתיקו מהראשון), אבל יותר מכך, רא"ל פרינץ בעצמו ציטט אותו בחידושיו שצורפו
לסידור אוצר התפילות (וילנה תרע"ד): "עי' בלקוטי יוסף שארית ישראל לר'
אלי' פוסק אב"ד דק"ק אלאפאליא" (פרנס לדורות, עמ' 260). כזכור
באוסף פרינץ מצאתי גם את שו"ת מר ואהלות של פוסק, עם הגהות רבות בכתב ידו של
המחבר, ואולי הייתה לפרינץ ולפוסק היכרות מסוימת. מאותם חוקרים גם למדתי כי הם ראו
לפניהם גיליון אחד, מה שמאשר את הטענה כי במקורו היה החיבור לוח קיר לבית הכנסת.
אבל קריאה
מעמיקה של הפסקה הזאת מעלה תמונה אחרת, ולפיה ר' אליהו פוסק מעיד או מסכים על איכות
המלאכה שאותה עשה אדם אחר ששמו הוא יוסף ישראל פוקס. ייחוס זה מתאשר גם
ב"אדרעססא להמלקט" שבסוף הקונטרס, שבה מופיעות ברוסית באותיות קיריליות
השם "ישראל יוסף פוקס" המתגורר באולגופול שבפלך פודוליה. לפי הרישום שם הספר
נדפס בברדיטשוב בשנת 1899. קודם לכן, בסיום הקונטרס, נכתב התאריך: "ז' ימים
לחדש אלול שנת אל טוב ימלא רחמים וחסדים להחיים לפ"ק" – כלומר
תרנ"ח [1888]. כפי הנראה מזמן סיום הכתיבה ועד ההדפסה עברו כמה חודשים. בגוף
הספר נדפס גם לוח לקביעת השנים תר"ס–תרצ"ה.
מיהו ישראל
יוסף פוקס? חיפושים מתמשכים לא הניבו דבר. אבל בספר "אלון בכות" המכיל
מאמרים והספדים על הרב פוסק, בהוצאת בנו ר' הילל פוסק, נדפס הספדו של ר' ישעיה
רייכער וכך הוא מספר: "בהיותי כבן עשרים... התאכסן בבית אבי הרב זללה"ה
מחבר תורני נכבד אחד, מעיר אליפאלי, מר יוסף פוקס. הוא הלל בפני אבי ובפני את הרב
אב"ד שבעירו ר' אליהו פוסק ואמר שמכל הרבנים שהכיר במשך זמן ה'סבובים' שלו לא
מצא לו חבר. הוא הללו כשקדן גדול כח פורה..." (אלון בכות, סעאיני תרצ"ג,
עמ' לא). כלומר, ר' יוסף פוקס היה מחבר שהתגורר באולגופול, הלוא היה
"אלאפאליא" שבה כיהן גם הרב פוסק ברבנות בתקופה מסוימת. סביר כי הרב
פוסק נתן את חסותו לקונטרס של פוקס, ולא פלא שברבות הימים היו מי שחשבו שהוא בעצמו
המחבר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה