ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

  שבח הנשים: פירוש לפרשיית 'אשת חיל' מאת ר' דוד בן יהודה מיסיר ליאון | מבוא ומהדורה: אלי גורפינקל מכון בן צבי; ירושלים תשפ"ו   "ובכלל, כי כל זמן שיכול האדם להשלים את נפשו מכל החכמות הנה מה טוב ומה נעים ואין לו התנצלות לומר לא ידעתי ספר, כי מורה זה על עצלותו. ואני אומר הלשון המפורסם אצל רז"ל: 'כל לא ידענא פשיעותא הוא', שכיון שהשם יתברך נותן לך השכל המוכן לקבל כל המושכלות, למה אתה פושע בו לעצלותך". בשלהי המאה ה‏־15 פנתה אישה יהודייה עשירה אל ר' דוד בן יהודה מיסיר ליאון (להלן: רדמ"ל; 1470–1535) בבקשה שיבאר לה רמזים שנכתבו בטקסט פואטי שחיבר. רדמ"ל היה בן לאחת המשפחות הרבניות המפורסמות ביהדות איטליה, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים, שגם שלח ידו בכתיבת שירים ופואמות. ככל הנראה אחד השירים עסק בדרכי ההנהגה הראויות לנשים יהודיות והוזכרו בו שמותיהן של דמויות מופת נשיות. שיר זה לא שרד, אבל במענה לאותה אישה, השיב רדמ"ל בחיבור ארוך שבו סקר את פועלן של נשים מפורסמות, יהודיות ולא יהודיות, בהתבסס על מגוון מקורות מן הספרות הקלאסית ומן הספ...

  עמיה ליבליך, תהילה גאדו וחגית כהן־אליהו | דרך מבוא השמש: סיפורי חיים של לוחמי מלחמת יום הכיפורים שחזרו בתשובה יד בן־צבי; ירושלים תשפ"ו   "שמעתי שיש איזה אחד שמעביר שיעורים ביהדות בקיבוץ גלגל, שזה הקיבוץ השכן אליי, אז אני נוסע אליו. היה חשוב לי לדעת שכשהחייל מת לך בידיים, אתה צריך להגיד עליו 'שמע ישראל', ידעתי את זה מעגנון... להגיד את כל הפרק הראשון? כמה מ'שמע ישראל' אומרים?... כי באמת מתו חבר'ה בידיים, ואתה מחזיק אותו, אתה יודע שאתה צריך להגיד עליו משהו, ואתה לא יודע, ואתה לא תגיד סתם, ואם זה לא יעזור. אז הגעתי לשיעור, עם כל האנשים, אמרתי [למעביר השיעור]: תגיד, 'שמע ישראל' – בעמידה שאלתי אותו, לא ישבתי, שמא אני אחזור בתשובה – כשמישהו מת בידיים כמה 'שמע ישראל' אומרים? את כל המשפט? איך צועקים את זה? צריך לכסות את העיניים? היה נורא חשוב לי הדקדוק שיהיה לפי ההלכה. הוא אומר לי, 'שב, אני אסביר לך'. ומאז חזרתי בתשובה". את האנקדוטה הזאת סיפר יקי מורג במהלך ריאיון שעסק בחוויותיו ממלחמת יום הכיפורים, אשר פרצה כאשר שהה בקורס קצי...

  אליהו בירנבוים | רב עולמי ידיעות ספרים ואור תורה סטון; ישראל 2026   "להלן פירוט קצר על באי המניין: ברוך הוא יהודי מסורתי שבא כל בוקר לבית הכנסת להגיד קדיש על אימו שנפטרה לפני מספר חודשים; משה הוא יהודי, בן לאם יהודייה, אבל הוא חילוני ומחלל שבת בפרהסיה; ארנסטו גם הוא בן אם יהודייה, אבל הוא ערל ולא נימול עד היום אבל החל לחזור בתשובה; יעקב נמצא בתהליך גיור אורתודוקסי והוא כבר נימול אבל עדיין לא טבל (מל ולא טבל); ברוך סיים את גיורו, אבל הוא עבר תהליך של גיור קונסרבטיבי; מריאנו גם הוא יהודי כהלכה והוא כיום בעל זהות וחזות נשית, אבל עד לפני כמה שנים הוא היה גבר ועשה ניתוח לשינוי מין, אבל כיוון שיש לו יארצייט על אביו החליט לבוא לומר קדיש; סטיב הוא ילד קטן שעדיין לא מלאו לו י"ג שנה והחל כבר ללמוד לקראת הבר מצווה שלו; חוסה הוא יהודי מומר, הוא נולד לאם יהודייה ואב לא יהודי והוא החליט להתנצר וללכת באמונת אביו, ורק לאחרונה הוא החל להתקרב ליהדות ולבית הכנסת ולשוב לאמונת אימו, אבל הוא עדיין פוסח על שני הסעיפים ופוקד גם את בית הכנסת לכבוד אימו וגם את הכנסייה לכבוד אביו. נוסף על שמונה...

  אלקרקסאני | כתאב אלאנואר ואלמראקב | מהדורת יהושע בלאו וחגי בן‏־שמאי | מכון בן‏־צבי וקרן הרב דוד משה ועמליה רוזן; ירושלים תשפ"ו החכם יהודה בן אליה הדסי | ספר אשכול הכֹּפר | מהדורת דניאל י' לסקר | האיגוד העולמי למדעי היהדות - קרן הרב דוד משה ועמליה רוזן; ירושלים תשפ"ו   חקר היהדות הקראית של ימי הביניים מתנהל על מי מנוחות, כאשר מדי פעם רואה אור איזה ספר או מחקר. אלא שבקיץ האחרון הייתה לו עדנה, עם פרסום של מהדורות משובחות לשני חיבורים מרכזיים בהלכה הקראית. אפתח בסקירה של שתי המהדורות, ואסיים בסוגיה קצרה הנידונה בשני החיבורים והיחס של שניהם לענן בן דוד שלו נהוג לייחס את ייסוד הקראות. החיבור הראשון הוא כתאב אלאנואר ואלמראקב [=ספר המאורות והמצפים], של החכם הקראי אבו יוסף יעקוב אלקרקסאני , שפעל במחצית הראשונה של המאה העשירית לספירה, בבגדד או בסביבתה. חיבורו הוא ספר ההלכה הקראי הראשון שנכתב בערבית‏־יהודית, והוא אולי המקיף ביותר מסוגו. הוא מכיל שלושה עשר מאמרים המחולקים בעיקר לשניים: תיאור היסטורי ביקורתי של הדתות והכתות עד לזמנו לצד עקרונות השיטות השונות במדרש ההלכה מספר...

  מירב עלמה סבר | איך היא אוחזת ידיעות ספרים; 2026   את ספרה החדש של סבר קראתי בשקיקה וסיימתי אותו בתחושת כאב. לפי המתואר על גב הכריכה, "הספר מגולל את סיפוריהן של נשים שמתמודדות עם שבי תודעתי עמוק, החל בפחד להעז לחשוב אחרת, עבור באתגרי הרווקוּת בעולם המקדש נישואין ושמירת נגיעה, ומעודד ילודה מרובה בלחץ חברתי, ועד להתמודדות עם הפקעת ההורות, אלימות או פגיעה מינית בתוך עולם סגור ומסוגר. הסיפורים הללו מפנים זרקור נוקב אל החברה כולה ומראים כיצד גם במחוזות החברה הליברליים ביותר התודעה שלנו היא בת ערובה של פרות קדושות – נתונה לחסדיהן של תפיסות מקובעות, שבויה במרוץ מוכני (!) אחר סטטוס, אמונות ותפיסות עולם, שפחה נרצעת של מסלול חיים שמוכתב מראש". הספר מורכב מארבעה־עשר סיפורים שחוברו מעדויות רבות של נשים חרדיות, אותן אספה הכותבת לאורך שנותיה ככותבת וכתחקירנית. בין הסיפורים אפשר לפגוש אישה שמתמודדת עם בעל אלים ובהמשך נשלחת לפסיכיאטר מטעם הקהילה שמבקש להשתיק אותה; נערה שנפגעת מינית בביתה והקהילה מגנה על הפוגע כדי להשתיק את הפרשה; אם שמפחדת למחות נגד "דעת תורה", כדי למנוע ...

  אפרים קנרפוגל | אחים מרחוק: יחסם של החכמים באירופה בימי הביניים למשומדים ולחזרתם בתשובה | תרגום: לנה בורגנסקי בר־אילן; רמת גן תשפ"ו   עד לאחרונה הייתה מקובלת דעתו של יעקב כ"ץ לפיה קו גבול ברור עבר בין ימי הביניים לראשית העת החדשה, כאשר בימי הביניים משומדים שביקשו לחזור ליהדותם, התקבלו בזרועות פתוחות ללא דרישות מעשיות. היה זה רש"י בעיקר שאימץ הלכה למעשה את המאמר האגדי "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", וראה בחוזרים בתשובה יהודים לכל דבר שמעמדם ההלכתי לא נפגע בעקבות השתמדותם. אלא שאפרים קנרפוגל בחן את המקורות מחדש, רבים מהם בכתבי יד שנחקרו רק בשנים האחרונות, והעלה תמונה שונה למדי. לטענתו, בעוד רש"י ורבנו גרשום צידדו בראיית המשומדים כיהודים ובהקלת חזרתם לקהילה היהודית, בעלי התוספות החלו, כבר מאמצע או סוף המאה ה־12, לסמן תהליך של החמרה במעמדם של משומדים; תחילה בהיתר לקחת מהם ריבית, ובהמשך בדרישות שונות בתהליך חזרתם ליהדות. ר"י הזקן מדמפייר תמך בנוהג הרווח שמשומדים החוזרים ליהדות טובלים במקווה לשם כפרה, שניים מתלמידיו הבהירו כי יש צורך בהוכחת רצינות ...