ספרים וכתבי יד: סקירות ואנקדוטות

  יעקב זוסמן | מחקרים ועיונים בספרות התלמודית: אסופת מאמרים המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל; ירושלים תשפ"ו   לפני כיובל שנים רעש העולם המדעי נוכח תגלית מעוררת השתאות. על רצפת בית כנסת באתר הארכיאולוגי תל רחוב שבעמק בית־שאן, התגלתה כתובת פסיפס המכילה סוגיה הלכתית העוסקת במעמדה של בית שאן כחלק מ"תחום עולי בבל" לעניין מצוות התלויות בארץ. זוהי הכתובת הארכיאולוגית הגדולה והארוכה ביותר בשפה העברית שנמצאה אי־פעם; היא מכילה 29 שורות ארוכות, ובהן 1,807 אותיות. אך מעבר לאורכה, היא מתייחדת גם מצד תוכנה ההלכתי. רוב הטקסט ידוע לנו ממקורות חז"ל – התלמוד הירושלמי, תוספתא וספרי דברים, ורק הסעיף האחרון וחלק מן הסעיף הראשון חדשים. כיום מוצגת הכתובת במוזיאון ישראל בירושלים, והצפייה בה מרגשת. מי שפענח ופרסם לראשונה את תוכנה של הכתובת היה פרופ' יעקב זוסמן, שהיה אז בראשית דרכו המחקרית באוניברסיטה העברית. הוא ראה בה את העותק הקדום ביותר של חומר המשתייך לספרות התורה שבעל פה, ופרסם עליה שני מאמרים ארוכים ומרשימים. מחקרו העלה כי הטקסט נכתב כנראה זמן לא רב לאחר חתימת היצירה המקור...

  חפירה בפרשה: ארכיאולוגיה, ריאליה, היסטוריה | עורכים: שלמה ברק וזאב ספראי דביר; ישראל 2026   "החצר הלא־מקוֹרה היתה מרוצפת כולה באבנים מסוגים וצבעים שונים. מי שעבר דרכה אל התחום המקודש השני הגיע אל סורג [-חומה] אבן המקיף אותה, שלוש אמות גובהו, שהיה כליל חן. בסורג נקבעו, במִרווחים שווים, לוחות אבן המזהירים – חלקם באותיות יווניות, חלקם באותיות רומיות – בדבר חוק הטהרה שלפיו אסור לנוכרי להיכנס אל הקודש, שכֵּן התחום המקודש השני נקרא 'קודש'". את העדות המפתיעה הזאת מביא בפנינו יוסף בן מתתיהו בספרו "תולדות מלחמת היהודים ברומאים", כאשר במשך שנים רבות היו דבריו העדות היחידה לקיומם של לוחות אזהרה, כעין שלטים, על איסור הכניסה למקום הקודש. בשנת 1871 התגלתה בירושלים כתובת שלימה ביוונית ובה נכתב: "איש נוכרי לא ייכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש ולחצר המקפת, ומי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה". הלוח נמצא בתקופת השלטון העות'מאני ומוצג היום במוזיאון לארכיאולוגיה באיסטנבול. בשנת 1935, תקופת המנדט הבריטי, התגלה בירושלים לוח דומה נוסף, שאינו שלם, האוסר ...