האם ר' חייא היה כהן? - על הגהותיו של פרינץ
האם ר' חייא היה כהן? בספר "שכיות
החמדה" של ר' מיכאל דוד הכהן (מיץ תרל"ז) כותב שהיה כהן, שהרי בירושלמי
נזיר פ"ז ה"א מדובר על כך שמותר לכהן להיטמא לראות הלוויה של מלך,
ומסופר שכשבא דוקלינוס המלך לארץ ישראל, ראו את ר' חייה מדלג על קברות צור כדי
לראותו.
אלא שמונח לפנַי העותק של "שכיות
החמדה" מאוסף ר' אליעזר ליפמן פרינץ, שכעת נקלט בספרייה הלאומית, ובו שלוש
הגהות של פרינץ. בהגהה הראשונה כתב לצד המשפט שר' חייא היה כהן: "אין זה אמת,
עי' ברכות דף י"ח". בהגהה נוספת בעמוד הוסיף פרינץ: "וירושלמי
ברכות כתוב בהדיא פרק ג' הלכה א' חמון לר' חיי בר אבא". ובהגהה שלישית בתחתית
העמוד הוסיף: "וזה הי' רבי חיי בר אבא, עי' יוחסין דף 135/136" [-ספר
יוחסין השלם, מהדורת פיליפובסקי, לונדון תרי"ז, עמ' 136: "ונראה
בירושלמי שהוא כהן"].
כלומר, בגמרא בברכות מסופר שר' חייא ור' יונתן היו הולכים בבית הקברות. ר' חייא ראה כי פתיל התכלת מהציצית של ר' יונתן מוטל על הקברים, ובתגובה אמר לר' יונתן שירים אותו כדי שלא יאמרו המתים: "מחר הם באים אצלנו וכעת הם מבזים אותנו". מהעובדה שהיה בבית הקברות מוכיח פרינץ שר' חייא לא היה כהן. אז מיהו אם כן ר' חייא המוזכר בירושלמי שנראה שהיה כהן? פרינץ מפנה את תשומת לבנו למקבילה של הסיפור בירושלמי בברכות, שם ננקב שמו המלא – ר' חייא בר אבא, כלומר שמדובר בר' חייא תלמידו של ר' יוחנן, ולא ר' חייא הגדול מראשית תקופת האמוראים. עובדה זו תואמת גם את תאריך פטירתו של דיוקלטיאנוס קיסר רומי בשנת 311 או 312.
פרינץ אינו הראשון שכותב זאת, וכבר קדמוהו רבים, אך מטרתי אינה להציע את הסוגיה במלואה, אלא להציג את הגהותיו של פרינץ כדוגמה לבקיאותו ולחוש הפילולוגי המפותח שלו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה