ברכה נאה מחתן לחמיו ולחמותו

 

ברכה נאה מחתן לחמיו ולחמותו

במהלך קליטת אוסף ה־AJU בספרייה הלאומית, הגיע לשולחני הספר "מכתבי בני קדם" (וינה תרכ"ו) של המשורר והסופר מאיר הלוי לטריס, איש תנועת ההשכלה בגליציה ובאוסטריה. ספר זה הוא מעין אִגְּרוֹן – "אגרות ומכתבים בלשון עבר ואשכנז, להיות מורה דרך לצעירי בני ישראל ללמד ידם לכתוב צחות לעת מצוא ולכל אשר יאונה להם בתבל ארצה".

בדף המגן האחורי בעותק שלפניי, מצאתי מכתב ברכה יפה שכתב חתן לחמיו ולחמותו לכבוד השנה החדשה. חשבתי שאולי הוא העתיק את הנוסח מהספר, אבל מחיפוש מהיר נראה שמדובר ביצירה עצמאית. הכתיבה די ברורה, אבל שמו של הכותב ניתן לקריאה בכמה אופנים שמהם בחרתי את המסתבר ביותר. אם יש לכם מידע נוסף, אני פתוח להצעות.

"השנה חלפה ואיננה, ואחותה הנה באה, הישנה פנתה שכמה מאתנו, ושנה חדשה צועדת לקראתנו! מה יהיה משפט השנה הזאת? איזו חיים תביא לנו בכנפיה? לב אנוש תערוג על אפיקי עשתונות לדעת תעלומות ימים יֻצָרו!! אך העתיד עבים סתר לו ועננה תשכון עליו, עין לא תשורנה ומכל חי הוא נעלם, הן כעורים נגשש באפילה, ואין אתנו יודע עד מה! אמנם מעיני יודע תעלומות אין דבר נעדר ואין נסתר מנגד עיניו – ע"כ אין לנו להשען רק על אבינו שבשמים, לשפוך שיח לפניו ולצפות על ישועתו הקרובה לבא.

גם אני אפרוש כפי למכון שבתו ואקרא: אנא רחום וחנון, צוה שנה טובה ומעוטרת עלי אבותי היקרים כבוד חמי וחמותי יחי' כתבם וחתמם בספר הצדיקים והנאמנים, לשמחות ולרננים! תן להם כפעלם, על כל תגמוליהם עלי, יהי שלום בחילם ושלוה במעונם, [בימינם] אורך ימים ובשמאלם עושר וכבוד, תכלה שנה וקללותיה ותחול שנה וברכותיה! כלו תפלת חתנכם כבנכם הק' שמעון הורטן (?)."