הדר פלדמן סמט | שירת ה'מאמינים' השבתאים: פולחן, קהילה ומגעים בין־תרבותיים באימפריה העות'מאנית המאוחרת
הדר
פלדמן סמט | שירת ה'מאמינים' השבתאים: פולחן, קהילה ומגעים בין־תרבותיים באימפריה
העות'מאנית המאוחרת
מאגנס;
ירושלים תשפ"ה
"בתשעה
באב נולד הגואל / לבש עטרה עם אכתריאל // נשא קינה עם אדרירון / שבתי צבי אור של
ישראל // מטט-ר-ו-ן הוציא אסירים / ועם סנדלפון הסיר חוקים // נעשה טהור עבור
העבדים / שבתי צבי אור של ישראל".
בתשעה
באב שנת ה'שפ"ו, בדיוק לפני ארבע מאות שנה, נולד שבתי צבי. בעוד עליו עצמו
דובר כבר רבות, גורל מאמיניו לאורך מאות שנים נותר אפוף בחשאיות. אלו כונו בשלל
שמות וידועים במיוחד בשם הגנאי הטורקי "דונמה" (Dönme),
כלומר 'מהופכים', הרומז להמרה לא כנה וכן לפרקטיקות מיניות חריגות, כפי שמציינת
הדר פלדמן סמט. ההמרה לאסלאם שחררה אותם ממחויבות לקהילה היהודית, ואפשרה להם
פיתוח של דרך עצמאית המבוססת על אמונה במשיחם ועל מסורות תרבותיות וארגון קהילתי
מובדל. היווסדה של קהילה שבתאית מובחנת של אלו שהמירו דתם לאסלאם התגבשה כמה שנים
לאחר מותו של שבתי צבי, תחילה בסלוניקי, ובמאה העשרים, לאחר שני גלי הגירה
מרכזיים, בשטחי טורקיה, בעיקר באיסטנבול.
המאמינים
שמרו על חשאיות, ורבות מן הידיעות על אודותם הגיעו מגורמים חיצוניים, למשל מתנגדי
השבתאות, נוסעים ומיסיונרים, חוקרים ומשכילים שגילו בהם עניין. אחד מהם היה יצחק
בן־צבי, שביקר באיזמיר בשנת 1943, והצליח לחדור את מעטה הסודיות כדי ללמוד
מהמאמינים על מסורתם. הוא פגש בגבריאל די בוטון, רב ומשכיל ממוצא סלוניקאי, שהיה
בקשר עם צאצאי המאמינים שהיגרו לאיזמיר. די בוטון רכש אוסף כתבי יד שבתאיים, אשר
הכילו תרגומים ללאדינו של מקורות יהודיים ששימשו את השבתאים לצד חיבורים שבתאיים,
ותרם אותם בשנת 1935 לבית הספרים הלאומי בירושלים. שני כתבי יד נוספים שהיו ברשותו
מכר לבן־צבי במהלך המפגש, ולאחר מותו של די בוטון הצליח בן־צבי לרכוש מהמשפחה שני
כתבי יד נוספים. ארבעה כתבי יד אלו, השמורים עד היום באוסף מכון בן־צבי, מכילים
שירי פולחן שבתאיים, ומלבדם ידוע רק כתב יד אחד נוסף של שירים, המצוי בספריית
הוטון באוניברסיטת הרווארד.
עד
כה עסקו בשירי הפולחן של המאמינים בעיקר חוקרים מתחום מדעי היהדות, בהם בן־צבי,
גרשם שלום ועוד. אלו האירו את הטקסט על רקע מקורות יהודיים, קבליים ושבתאיים.
מחקרים נוסף הראו בשירים נקודות דמיון למסורות אסלאמיות צוּפיות. פלדמן סמט מבקשת
להוסיף להקשרים הללו את הפרספקטיבה הבין־תרבותית הכוללת את הבנת ההקשר התרבותי
העות'מאני שבו חיו ויצרו המאמינים. לראשונה היא מבקשת להציע מחקר המבוסס על קורפוס
השירים המלא, על 1,582 עמודיו וכ־1,500 שיריו, אשר בוצעו בהתכנסויות החשאיות של
המאמינים. המחקר כולל את פענוח כתבי היד, תרגום השירים מלאדינו
ומטורקית־עות'מאנית, בחינת עיצוב סגנונם הצורני של השירים, התחקות אחר המשוררים
והמנהיגים של הקהילה, ניתוח השוואתי, שחזור אופי ההתכנסויות שבהן בוצעו השירים
והארת הרקע והתהליכים ההיסטוריים־התרבותיים המהווים תשתית להבנת המאמינים והחברה
בה חיו.
חלקו
הראשון של הספר מציג את ממצאי המחקר באופן מסודר. הוא פותח בהצגת פרדיגמות עיקריות
בחקר המאמינים ושירתם הפולחנית, ממשיך בסיפור גלגולם של כתבי היד שלהם, מתאר את
כתבי היד, סוקר את ההקשרים הגאוגרפיים והתרבותיים שבהם פעלו המאמינים, מנתח את
קורפוס השירים תוך הצגת שימושים במגוון סוגות פואטיות ומוזיקליות עות'מאניות, בהן
מספר פרקטיקות לדוגמה, המשתקפות בחטיבות השירים ומעידות על הטמעה של מאפייני
התרבות העות'מאנית הסובבת, בוחן חתימות שמות עט והקדשות לנפטרים המשמשות מקור
לידיעות היסטוריות על המאמינים לדורותיהם ועוד.
חלקו
השני של הספר, קרוב למאה עמודים, מציג מהדורה של מבחר שירי מאמינים, כאשר מול כל
שיר ניתן תרגום מחודש שלו לעברית, ובשוליו מצוינים ההבדלים בין הגרסאות השונות
הקיימות בקורפוס המלא.
לכבוד
יום ההולדת של משיחם, נתמקד במוטיב הלידה המופיע בשירים. אחת ההשוואות המופיעות
בספר היא בשירים פולחניים מסוג 'אילאהי', מילולית 'אלוהי', כינוי טורקי שניתן
לפיוט המיועד לשימוש פולחני בריטואלים צופיים. הפריחה של שירי אילאהי במאות השש
עשרה והשבע עשרה קשורה בהתפשטות פרקטיקת שירה ריטואלית, שנקשרה פעמים רבות
בפרקטיקת ה'ד'יכר', המציינת מעשים שנועדו לעורר במבצעי הפולחן היזכרות באל. במסגרת
הדבקות האקסטטית שמבקשים המאמינים לקיים, קוראים בקול פסוקי קוראן או שרים מזמורים
מסוימים. ד'יכר באמצעות שירת אילאהי היה אחת הפרקטיקות הצופיות הנפוצות ביותר
שחדרו לחיים הדתיים הכלליים באימפריה העות'מאנית, וכפי שניתן לראות פרקטיקה זו לא
פסחה על המאמינים השבתאים.
אחד
המוטיבים הבולטים בשירי האילאהי הוא מוטיב לידתו של שבתי צבי, אשר העסיקה תאולוגים
שבתאים מראשית האמונה בו. המסורת על לידתו קשורה הדוקות במסורת האסלאמית על לידת
מוחמד. שירים אלו עוסקים בדמותו של שבתי צבי ואף מכילים פרטים ביוגרפיים. בעוד שמו
של אביו, מרדכי, ידוע ממקורות נוספים, הרי ששמה של קלארה אימו ידוע לנו אך ורק
משירים אלו. אחד השירים פותח במילים "גואל ב'ינו", כלומר "גואל
בא", והנה תרגומו: "גואל בא לעולם... בסימן דוד בן ישי נולד גואל שבתי,
הבהיק אורה של השמש, התעוררה שמחה... אהוב אהוב שבתי צבי, ידיד אהוב שבתי צבי,
ואמרו: ברוך הבא וגם בשם אדוני, ונאמר מי שברך על הגואל האמתי..." (עמ' 296).
בקורפוס קיימת הנחיה לעמוד באמירת המילים "גואל ב'ינו". באופן דומה
נוהגים לעמוד במסורת האסלאמית, בעת אזכור לידתו של מוחמד. מוטיבים נוספים בשיר
מזכירים מוטיבים מוסלמיים, למשל בואו לעולם כעין אור ועוד. האור נזכר גם בשיר
שהובא בראש הדברים, לצד הזכרת לידתו בתשעה באב ופעולתו לצד מלאכים ידועים (עמ'
300).
ספרה
של הדר פלדמן סמט לוקח אותנו למסע בעולם נסתר ואפלולי. היקף החומרים שבחנה המחברת
מעורר השתאות. אציין שוב את העובדה שבספר לא מוצג קורפוס השירים המלא, ככל הנראה
עקב היקפו העצום, ואולי הוא יתפרסם בנפרד או כמאגר מקוון. עם זאת, דומה שדי במבחר
הנאה כדי להעמיד תמונה שלמה לדיון בספר וכדי להתרשם מהגוונים השונים של הקורפוס.
ספר מעניין ומומלץ.
תגובות
הוסף רשומת תגובה